Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 35a
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ''פְּרִי עֵץ הָדָר'', עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה אֶתְרוֹג.
Traduction
GEMARA: The Sages taught that the verse states: ''Fruit of a beautiful tree,'' meaning, a tree that the taste of its tree trunk and the taste of its fruit are alike. What tree is that? You must say it is the etrog tree.
Rachi non traduit
גמ' פרי עץ. שהעץ כפרי בטעם שוה:
וְאֵימָא פִּלְפְּלִין; כִּדְתַנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ''וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ'', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עֵץ מַאֲכָל? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''עֵץ מַאֲכָל'', עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה פִּלְפְּלִין. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַפִּלְפְּלִין חַיָּיבִין בְּעָרְלָה. וְאֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרָה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ''.
Traduction
The Gemara asks: And say that it is referring to the pepper tree, since the taste of its trunk and the taste of its fruit are alike, as it was taught in a baraita with regard to the verse: ''When you enter the land and plant any tree for food you shall regard its fruit as orla'' (Leviticus 19:23). Rabbi Meir would say that by inference from that which is stated ''and plant any tree,'' don’t I know that it is referring to a tree that produces food? Rather, for what purpose does the verse state: ''Any tree for food''? It is to include a tree that the taste of its tree trunk and the taste of its fruit are alike. And which tree is this? You must say this is the pepper tree. This comes to teach you that the peppers, and even its trunk, are edible, and therefore the tree is obligated in the prohibition of orla. And Eretz Yisrael lacks nothing, as it is stated: ''A land where you shall eat bread without scarceness, you shall lack nothing'' (Deuteronomy 8:9). From where, then, is it derived that the Torah commands the taking of an etrog as one of the four species? Perhaps the verse is referring to peppers.
Rachi non traduit
ממשמע שנאמר ונטעתם. וכתיב בסופיה לא יאכל איני יודע דבעץ מאכל משתעי קרא:
חייבין בערלה. דלא. תימא מין ירק הוא מפני שהוא עץ שפל כמין רותם שאינו גבוה מן הארץ:
לא תחסר כל בה. ולמדך האי עץ מאכל דאפילו פלפלין בכלל:
Tossefoth non traduit
ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה. דלא תימא מין ירק הוא מפני שהוא עץ שפל כמו רותם שאינו גבוה כך פי' בקונטרס וקשיא דלא בהכי תליא מלתא וכמה עצים שפלים הם שיש להם תורת אילן אלא היינו טעמא משום דאמרינן פ' בתרא דיומא (דף פא:
ושם) כס פלפלי ביומא דכיפורי פטור ופריך מהך דפלפלין חייבין בערלה ומשני הא ברטיבתא הא ביבשתא וס''ד כיון דסופו ליבש אפילו רטיבתא פטורין וא''ת ומנלן דקרא בפלפלין אימא אתרוג ואימא תלתן דאתרוג טעם עצו ופריו שוה כדאמר הכא וכן תלתן כדאמרינן בשילהי פ' קמא דביצה (דף יג.) וי''ל אתרוג אין זה חידוש אם הוא חייב בערלה ותלתן מין ירק הוא מדחשיב כלאים בכרם כדתנן במס' ערלה (פ''ג מ''ו) ומייתי לה בריש ביצה (דף ג.) ובשילהי הערל (יבמות דף פא. ושם) מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם:
הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר, הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִנְקוֹט חֲדָא — לָא מִינַּכְרָא לְקִיחָתַהּ. נִנְקוֹט תְּרֵי אוֹ תְּלָתָא — (אֶחָד) אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה פֵּירוֹת, הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.
Traduction
The Gemara answers: There, with regard to the four species, it is clear that the Torah is not referring to peppers, due to the fact that it is not possible to utilize peppers for this purpose. How shall we proceed? If we take one pepper, its taking is not noticeable due to its small size. If we take two or three peppers, the Torah said one fruit and not two or three fruits. Therefore, it is impossible. The verse ''the fruit of a beautiful tree'' cannot be referring to peppers.
Rachi non traduit
ננקוט חדא. גרעין אחד:
לא מינכרא לקיחתה. מתוך קוטנה:
רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי ''הָדָר'', אֶלָּא ''הַדִּיר''. מָה דִּיר זֶה יֵשׁ בּוֹ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין — הָכִי נָמֵי יֵשׁ בּוֹ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין. אַטּוּ שְׁאָר פֵּירוֹת לֵית בְּהוּ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין?! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: עַד שֶׁבָּאִין קְטַנִּים, עֲדַיִין גְּדוֹלִים קַיָּימִים.
Traduction
Rabbi Yehuda HaNasi says: Do not read the verse as it is written, hadar, meaning beautiful, but rather read it hadir, meaning the sheep pen. And it means, just as in this pen there are large and small sheep, unblemished and blemished sheep, so too, this tree has large and small fruits, flawless and blemished fruits. The Gemara wonders: Is that to say that among other fruits there are not large and small fruits, flawless and blemished fruits? How does this description identify the etrog specifically? Rather, this is what Rabbi Yehuda HaNasi is saying: Just as in a pen, there are both large and small sheep together, so too, on an etrog tree, when the small ones come into being, the large ones still exist on the tree, which is not the case with other fruit trees.
Rachi non traduit
הדיר. פרי עץ שדומה אילנו לדיר של צאן:
אטו כולהו אילני לית בהו פירות גדולים וקטנים. והלא כל תפוחי אילן אחד אינן שוות:
ה''ק עד שבאים קטנים כו'. כלומר האי גדולים וקטנים לאו של שנה אחת קאמר אלא גדולים של אשתקד וקטנים של שנה זו שהאתרוג דר וגדל באילנו שתים ושלש שנים וכשבאין וחונטין של עכשיו עדיין גדולים דאשתקד קיימין בו:
רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: אַל תִּקְרֵי ''הָדָר'', אֶלָּא ''הַדָּר'' — דָּבָר שֶׁדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי ''הָדָר'', אֶלָּא ''אִידוֹר'', שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְווֹנִי קוֹרִין לְמַיִם אִידוֹר, וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁגָּדֵל עַל כָּל מַיִם — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה אֶתְרוֹג.
Traduction
Rabbi Abbahu said: Do not read it hadar, but rather read it haddar, meaning one that dwells, referring to an item that dwells on its tree from year to year. Ben Azzai says: Do not read it hadar, but rather read it idur, as in the Greek language one calls water idur. And which is the fruit that grows on the basis of all water sources, and not exclusively through irrigation or rainwater? You must say it is an etrog.
Rachi non traduit
הדר. והיא היא דרבי אלא במשמעותא פליגי מר דריש ליה לשון דיר ומר דריש ליה לשון דירה:
שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת — פָּסוּל. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קָאֵי — כַּתּוֹתֵי מְיכַתַּת שִׁיעוּרֵיהּ.
Traduction
The mishna continues: An etrog from a tree worshipped as idolatry or from a city whose residents were incited to idolatry is unfit. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers: Since the etrog is fated for burning, its requisite measure was crushed. Although it has not yet been burned, its legal status is that of ashes.
וְשֶׁל עָרְלָה פָּסוּל. מַאי טַעְמָא? פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין וְרַבִּי אַסִּי. חַד אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, וְחַד אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן.
Traduction
The mishna continues: An etrog of orla is unfit. The Gemara asks: What is the reason? Rabbi Ḥiyya bar Avin and Rabbi Asi disagree about this matter. One said: It is unfit because there is no permission to eat orla. Anything that may not be eaten is not one’s property, and it is therefore unfit for use in this mitzva. And one said: It is unfit because it has no monetary value. Since it is prohibited to benefit from orla, it has no value, and one cannot own an item that has no value. Therefore, it does not fulfill the requirement of taking an etrog from one’s own property.
Rachi non traduit
לפי שאין בה היתר אכילה. ורחמנא אמר לכם הראוי לכם בכל דרכי הנאתו:
לפי שאין בה דין ממון. שאינו שוה פרוטה דאיסורי הנאה הוא הלכך לאו שלכם הוא:
Tossefoth non traduit
לפי שאין בו היתר אכילה. ורחמנא אמר לכם הראוי לכם בכל דרכי הנאתן ואף על גב דגבי תרומה טמאה דרשינן פ' במה מדליקין (שבת דף כה.) מדכתיב לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך כיון דנטמאת ואסרה הכתוב שייך לדרוש לך דידיה לגבי שאר הנאות כמו לכם דלולב דלא שייך ביה אכילה וא''ת גבי לולב של אשרה ושל עיר הנדחת (לעיל סוכה לא.) למה לן טעמא דמיכתת שיעוריה תיפוק ליה משום דבעינן דין ממון דאפילו מאן דלא חייש הכא גבי אתרוג לדין ממון היינו משום דעיקרו לאכילה אבל לולב דלית ביה אכילה כתיב לכם דידיה לענין דין ממון וי''ל דנקט דמיכתת שיעוריה כדי לפסול בי''ט שני וא''ת אתרוג של ערלה תיפוק ליה דמיכתת שיעוריה דמצותו בשרפה דקחשיב ליה בתמורה פרק בתרא (דף לג:) בהדי נשרפין ואמרינן התם הנשרפין לא יקברו ואפשר דאפילו מדאורייתא הויא ערלה בשרפה דילפינן לה מכלאי הכרם דכתיב בה פן תקדש ודרשינן (חולין דף קטו.) פן תוקד אש ומהאי טעמא נמי פסול אתרוג של תרומה טמאה דמצותה בשרפה ולמה לן טעמא דהיתר אכילה וי''ל דודאי לא היה צריך אלא נחלקו בהנך טעמי לענין ערלה משום דנפקא מינה לענין מעשר שני כדמסקינן איכא בינייהו מעשר שני ואליבא דרבי מאיר (ומאן דמכשיר היינו אליבא דרבנן) והוה מצי למימר נמי מעשר שני בגבולין ואליבא דכולי עלמא כדמוכח בסוף חלק (סנהדרין דף קיב:) שהוא ממון גבוה:
קָא סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ מַאן דְּבָעֵי הֶיתֵּר אֲכִילָה לָא בָּעֵי דִּין מָמוֹן, וּמַאן דְּבָעֵי דִּין מָמוֹן לָא בָּעֵי הֶיתֵּר אֲכִילָה. תְּנַן: שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה — פְּסוּלָה, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן — אַמַּאי? הֲרֵי מַסִּיקָהּ תַּחַת תַּבְשִׁילוֹ!
Traduction
The Gemara asserts that it may enter one’s mind to say: The one who requires permission to eat the etrog to render it fit does not require that it have monetary value, and the one who requires that it have monetary value does not require permission to eat it. On that basis, the Gemara raises a difficulty from what we learned in the mishna: An etrog of impure teruma is unfit. Granted, according to the one who says that an etrog of orla is unfit because there is no permission to eat it, it works out well that an etrog of impure teruma is unfit, as it too may not be eaten. However, according to the one who says that it is unfit because it has no monetary value, why is the etrog of impure teruma unfit? Although eating it is prohibited, a priest burns it as fuel under his cooked food. Since one may benefit from it, impure teruma has monetary value.
Rachi non traduit
קא סלקא דעתיה מאן דבעי היתר אכילה. אי הוי ביה היתר אכילה כגון מעשר שני בירושלים לא בעי דין ממון דאע''פ שאין ממונו לרבי מאיר דאמר בקדושין (דף נב:) מעשר שני ממון גבוה הוא ואינו נכסי הדיוט לקדש בו אשה כשר לצאת בו:
ומאן דבעי דין ממון לא בעי היתר אכילה. ומכשיר אתרוג של טבל שאסור באכילה ומותר בהנאה:
אלא למ''ד לפי שאין בה דין ממון. אבל היתר אכילה לא בעינן ומשום דין ממון קרינא ביה לכם:
הרי מסיקה לזו תחת תבשילו. כדאמרינן (בשבת דף כה:) תתן לו ולא לאורו מכלל דבת אורו הוא:
אֶלָּא: בְּהֶיתֵּר אֲכִילָה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָעֵינַן, כִּי פְּלִיגִי בְּדִין מָמוֹן. מָר סָבַר: הֶיתֵּר אֲכִילָה בָּעֵינַן, דִּין מָמוֹן לָא בָּעֵינַן, וּמָר סָבַר: דִּין מָמוֹן נָמֵי בָּעֵינַן. מַאי בֵּינַיְיהוּ?
Traduction
Rather, contrary to the previous assumption, with regard to permission to eat it, everyone agrees that we require that it be permitted to eat the etrog. When they disagree is with regard to monetary value. One Sage holds: We require permission to eat it, but we do not require that it have monetary value. And one Sage holds: We also require that it have monetary value. The Gemara asks: If so, according to this understanding, what is the practical halakhic difference between them?
Rachi non traduit
אלא בהיתר אכילה דכ''ע בעינן. ואפילו יש בה דין ממון לא מתכשרין בלא היתר אכילה דכיון דלא חזיא לכל דרכי הנאה לאו לכם הוא:
דין ממון לא בעינן. אם מותרת באכילה כגון מעשר שני בירושלים ואליבא דרבי מאיר כשר ומתניתין דקתני של מעשר שני בירושלים כשר אפילו כר' מאיר דאמר מעשר שני ממון גבוה הוא מתוקמא:
דין ממון נמי בעינן. ומעשר שני לר' מאיר פסול ומתני' דקתני כשר רבנן היא דאמרי ממון הדיוט הוא ומקדשין בו את האשה:
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, לְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה — הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, לְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן — מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא.
Traduction
There is a practical difference between them with regard to the halakha of an etrog of second tithe in Jerusalem, and according to the opinion of Rabbi Meir, who holds that the legal status of second-tithe produce in Jerusalem is that of consecrated property. Although its owner has the right to eat it, just as he may eat from offerings that he sacrifices, it is the property of God, and he has no monetary rights to the produce. According to the one who said: An etrog of orla is unfit because there is no permission to eat it, there is permission to eat second tithe; therefore, according to Rabbi Meir, a second-tithe etrog in Jerusalem is fit for use in fulfilling the mitzva. And according to the one who said: An etrog of orla is unfit because it has no monetary value, second tithe in Jerusalem is consecrated property of God and has no monetary value to its owner. Therefore, according to Rabbi Meir, it is not fit for use in fulfilling the mitzva.
תִּסְתַּיַּים דְּרַבִּי אַסִּי דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן. דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי: אֶתְרוֹג שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — אֵין אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְדִבְרֵי חֲכָמִים — אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב. תִּסְתַּיַּים.
Traduction
In an attempt to attribute the opinions to the amora’im, the Gemara suggests: Conclude that Rabbi Asi is the one who said that the reason is because there is no monetary value, as Rabbi Asi said: With an etrog of second tithe, according to the statement of Rabbi Meir, a person does not fulfill his obligation with it on the Festival. According to the Rabbis, a person fulfills his obligation with it on the Festival. That is precisely the manner in which the dispute with regard to the need for the etrog to have monetary value is presented above. The Gemara determines: Indeed, conclude that Rabbi Asi is the one who holds that the etrog must have monetary value as well.
Rachi non traduit
תסתיים דר' אסי הוא דאמר לפי שאין בה דין ממון. וא''נ איכא היתר אכילה דין ממון נמי בעינן ושל מעשר לר' מאיר פסול:
גּוּפָא. אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֶתְרוֹג שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — אֵין אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב. לְדִבְרֵי חֲכָמִים — אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב. מַצָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, לְדִבְרֵי חֲכָמִים — אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. עִיסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה, לְדִבְרֵי חֲכָמִים — חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה.
Traduction
§ With regard to the matter itself, Rabbi Asi said: With an etrog of second tithe, according to the statement of Rabbi Meir, a person does not fulfill his obligation with it on the Festival. According to the Rabbis, a person fulfills his obligation with it on the Festival. With matza of second tithe, according to Rabbi Meir, a person does not fulfill his obligation with it on Passover because it is not his. According to the Rabbis, a person fulfills his obligation with it on Passover. Similarly, according to Rabbi Meir, dough of second tithe is exempt from the obligation of separating ḥalla. According to the Rabbis, it is subject to the obligation of separating ḥalla. In all of these cases, the dispute is whether second tithe is the property of the owner or the property of God.
Rachi non traduit
אין יוצא בה ידי חובתו בפסח. ידי חובת אכילת מצה לילה הראשון ולקמן פריך מי כתיב מצתכם:
פטורה מן החלה. דכתיב עריסותיכם והאי דגבוה היא ואע''ג דאיכא היתר אכילה כיון דלית בה דין שאר ממון לאו דידיה הוא:
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: בִּשְׁלָמָא עִיסָּה, כְּתִיב: ''רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם''. אֶתְרוֹג נָמֵי — כְּתִיב: ''לָכֶם'', מִשֶּׁלָּכֶם. אֶלָּא מַצָּה, מִי כְּתִיב ''מַצַּתְכֶם''? אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, וְאִיתֵּימָא רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא: אָתְיָא ''לֶחֶם'' ''לֶחֶם''. כְּתִיב הָכָא ''לֶחֶם עוֹנִי'', וּכְתִיב הָתָם
Traduction
Rav Pappa strongly objects to this: Granted, with regard to dough, it is written: ''The first of your dough, ḥalla you shall offer as a gift'' (Numbers 15:20). ''Your dough'' indicates that one is obligated to separate ḥalla only from dough that belongs to him and not consecrated dough. With regard to the etrog too it is written: ''And you shall take for yourselves,'' indicating that it must be from your own property. However, with regard to matza, why does he not fulfill his obligation with second tithe? Is it written: Your matza? Rabba bar Shmuel said, and some say it was Rav Yeimar bar Shelamya who said: This is derived by means of a verbal analogy between bread written with regard to matza and bread written with regard to ḥalla. It is written here, with regard to matza: ''Bread of affliction'' (Deuteronomy 16:3), and it is written there, with regard to ḥalla:
Tossefoth non traduit
אתיא לחם לחם. תימה בפרק כל שעה (פסחים דף לה:) דאין יוצאין ידי מצה בטבל מדכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות יצא מי שאיסורו עליה משום בל תאכל טבל תיפוק ליה משום דבעינן מצה משלכם וטבל לא חשיב לכם כדמוכח הכא גבי אתרוג דעד כאן לא פליגי בית שמאי ובית הילל אלא בדמאי משום דאי בעי מפקר ליה לנכסיה והוי עני וחזי ליה אבל בטבל ודאי כולהו מודו וי''ל דלא דמי דהא דאין יכול לצאת באתרוג של טבל דהוי כמו אתרוג דשותפין שיש לכהן וללוי בו חלק ודמי לאחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית בסוף יש נוחלין (ב''ב דף קלז:
ושם) אבל גבי מצה כשאכל ממנה כמה זיתים אם יש משלו כזית יצא ומהאי טעמא נמי ניחא דעיסה של טבל חייבת בחלה כדמוכח בירושלמי דדמאי פרק חמישי דתניא הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת ובודאי איירי מדזקוק להפריש תרומה גדולה ולא פטרינן ליה מדכתיב עריסותיכם דמיירי בשיש שם חמשת רבעים בלא חלקו של כהן (אע''ג) דבפרק ראשית הגז (חולין דף קלה:) ילפינן עיסה דשותפין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source